בין אור לחושך

חיים של 28 שנה העברתי בתחושה קשה שאני משוגע.

קצב מחשבות מסחרר, דיבור אימפולסיבי ומהיר, הערכה עצמית גבוהה מאוד ועוד תופעות שלעיתים עזרו לי ולעיתים שלחו אותי לקרשים ומתחת אליהם.

אחרי 4 פסיכולוגים (2 עזרו ו2 היו פשוט לא רלוונטיים) נשלחתי לפסיכיאטר בתקופת דיכאון קליני קשה. האבחנה של הפסיכיאטר הסתדרה לי מצויין, אני סובל ממאניה דיפרסיה מסוג II.

ישנם הרבה אנשים ששמעו על מאניה דיפרסיה בהקשרים שונים כמו למשל "קניות מופרזות".

מאניה דיפרסיה בשבילי זה פשוט אורח חיים קיצוני. יום אחד אני הכי מדהים בעולם ויום אחרי אני הבזיון הכי גדול עלי אדמות.

זה לעוף על החיים ואחכ להצטער שנולדתי.

זה לילות בלי שינה מרובות פעילות ולילות בלי שינה מרוב עצבות.

אף אחד בעולם הזה לא מבין מה קורה אצלי בפנים, את התסכול, את הבלבול הזה בין הטוב לבין הרע, בין המודע ללא מודע.

מכאן מנסה לגלות יותר על עצמי ללמוד לחיות עם המאניה ועם הדיפרסיה בשלום ביחד ולחוד.