רכבת מהאוורסט

רועד ומפחד מכל מה שזז בפנים

הכל נשכח הרוגע והשלווה נעלמו כלא היו

רק אתמול הרגשתי מושלם לא הייתי נשבר לעולם

מי דפק אותי ולמה דווקא אני

והשאלות רצות בראש כמו מכונית בכביש מהיר אני בדרך אל הקיר

לא יכול כבר לשאת את הכאב והראש כואב

זה לא עוד שיר עצוב זה בליץ של רגשות שבאות לי בצרורות

מתסכול והצפה עד למחשבה הרדודה של מי אתה

אחרי כל מה שעברתי בשניה נשברתי

מחשבה כללית על המציאות שאיבדה את השפיות

נגמר בשניה חולם על מתינות מיד מבין שזו טעות

ריקנות עמוסה שוקע בביצה

מנסה לצמצם פגישות אצל המטפלת ומיד התחושה הטובה יורדת

נודד למקומות אפלים חושב על החיים

אנסה לתאר זאת במשלים

ילד ברכבת הרים

זה פשוט ולא מספיק מתאים

מנסה אותה גישה בפעם השניה

אני על האוורסט האוויר לאט נגמר ואני מלא סיפוק על הרגשת האפשר

יורד למטה בחיים ומיד שוכח את הצרות שאספתי כבר שנים שהייתי גמור בפנים

הימים עוברים ההישג נשכח אני כבר לא מדהים אני על הפנים

אולי בפעם הבאה אגמור את האוויר שם בשחקים