פרידה
- תאריך
- מצב
- דיפרסיה
- קריאה
- למטה
את לא מכירה אותי ואני לא מכיר אותך
יודע להגיד שיום אחד אחיה איתך
מתי זה יקרה אני כבר לא בטוח
אתמול הסתובבתי עם חזה נפוח
היום אני מתוח
את חוויה אחרי הכל
מת לדעת אבל לא רוצה לשאול
מה יקרה שאפול אל זרועותייך
שתגשימי את כל חלומותייך
מלא חרדות ממה שעומד לקרות
לא יכול כבר לחכות
איך זה ייתכן בגיל 30 בטח שואלים
אין מה לומר אתם צודקים
מרגיש מסכן
מה עשיתי מה חשבתי ואיך זה ייתכן
שאוכל לחמוק ממך רק לחיות את חיי
חי בסרט שאני אחראי מדי
שזה יוביל למשהו שישתבש
משוגע מהתחושה על מתי ניפגש
לא יודע מה השתנה
אבל את בטוחה פרידה
אביעד הללי
חחחחח אני צוחק, משום שאני מכיר את התחושה כל כך טוב. התקווה המדומה הזאת שמגיעה כדי להחזיק את להבת התקווה דלוקה מספיק, כדי שלא נחסל את עצמנו. זה לא הולך לשום מקום יאח ואין עם זה שלום. פעם מיוסר תמיד מיוסר. להכחיש את הייסור אפשר, להתייצב מולו אי אפשר.
Jude
לא מצליח כל כך למצוא את התחושות האלו בתוכי אבל הכתיבה מקסימה ונוגעת וגם מעלה תהיות