ייסורי ראש
- תאריך
- מצב
- דיפרסיה
- קריאה
- למטה
הראש שלי כואב
כבר לא חושב
על עצמי
על מה יהיה איתי
מרגיש שבור
כמו כלי
בלי אושר בתוכי
מה קרה לחלומות
לשאיפות
שהיו רק מחשבתיות
הייתכן שאינני עוד
שרעיונותיי פסקו מגשת
אל מוחי הכושל
מרוב עומס מחשבות
הלב כבר נתקף בחרדות
מה יהיה עלי
שאינני אומר די
שעבודתי גוברת על חיי
או שמא חיי פשוט גוברים עלי
עייפתי ולא ישנתי
מצחי קודח
וליבי עטוף בקרח
אין קשר אל המוח
רוצה עכשיו לצרוח
להוציא את רעיונותיי
שבערו פעם מתוך מעיי
איפה הוא היזם
שתקופה כבר נדם
מבקש הוא דרור למחשבות אין ספור
חושש כבר מלשכוח
או שפשוט יגמר הכוח
אביעד
הלב הומה והראש קודח, אך בדבר אחד אחי אני בוטח. סוף כל אור להתגלות, סוף המחשך להתפנות. וזכור גם זאת רעי: כשרוצים את החושך לפנות, לא משתמשים בחרבות. דבר פשוט הוא רק עושים, נקודות של אור קצת מוסיפים. לא מהר לא עכשיו ולא היום, נקודה אחר נקודה ויתגשם הוא החלום.
Jude
נשמע שאתה במצוקה לא פשוטה גם אני הייתי לא פעם בכל מיני מקומות שהרגשתי כי דיכאו את היצירתיות וחדוות היצירה שלי, את היוזמה והשאפתנות, אבל אני לא זוכר משהו שכל כך דרך עליי וכבש אותי. מקווה שתמצא את הדרך חזרה לעצמך ותגלה שכל הדברים האלו לא מתו, רק נרדמו